מודל יישוב חשמונאים ברוח חז״ל
״אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם״
תמצית היוזמה
הקמת יישוב קהילתי־חרדי ראשון מסוגו עבור בוגרי חטיבת החשמונאים, המשלב נאמנות לתורה ולהלכה לצד אחריות לאומית, חיי קהילה, עבודה ושירות, מתוך מטרה לבנות מסלול חיים קהילתי־תורני יציב עבור בוגרי שירות חרדים ומשפחותיהם.
היישוב יהווה בית קהילתי יציב עבור משפחות חרדיות המבקשות לשמור על זהותן הרוחנית תוך השתלבות אחראית בתעסוקה, בחברה ובמערכי הביטחון.
היוזמה מהווה מענה אסטרטגי לצורך לאומי: יצירת מעטפת קהילתית תורנית לבוגרי שירות חרדים, חיזוק המוטיבציה לגיוס, ופיתוח מודל התיישבות חרדי חדש בארץ ישראל.
רקע / חטיבת החשמונאים
מאז הקמת חטיבת החשמונאים התקיימו חמישה מחזורי גיוס של לוחמים חרדים ושני מחזורי גיוס של תומכי לחימה, במסגרת מודל המשלב שירות משמעותי לצד שמירה על אורח חיים חרדי מלא.
מתוך מחזורי ההכשרה הוקם גדוד הסדיר “גדוד יונתן”, ובמקביל נמצא בתהליך הקמה גדוד סדיר נוסף.
בנוסף פועל גדוד המילואים “גדוד שמעון”, המונה כיום כ־420 לוחמים חרדים, שרובם התגייסו לשלב ב׳ במילואים ומהווים כוח איכותי, מגובש ובעל מחויבות ארוכת טווח. מתוך כוח זה התגבש הגרעין הראשוני המהווה בסיס קהילתי ממשי להקמת היישוב הראשון.
זהות וחזון
הקמת מודל התיישבות חרדי חדש בארץ ישראל עבור בוגרי חטיבת החשמונאים בפרט, ומשפחות חרדיות של בוגרי מערכת הביטחון בכלל המבקשות לשלב חיי תורה, קהילה, עבודה ושירות — מתוך נאמנות מלאה לתורה ולהלכה.
היישוב יהווה קהילה תורנית, מגובשת ויציבה, המשלבת תורה, משפחה, אחריות לאומית ועשייה ציבורית, תוך שמירה מלאה על הזהות הרוחנית, חינוך הילדים ואורח החיים החרדי.
הקהילה תושתת על ערבות הדדית, חוסן קהילתי ותחושת שליחות, ותהווה בית חם ללוחמים חרדים, אברכים ואנשי עשייה.
מטרה
הקמה בפועל של יישוב קהילתי־חרדי עבור בוגרי חטיבת החשמונאים, אשר יספק:
- מעטפת קהילתית, רוחנית וחברתית מלאה
- פתרון דיור מותאם ובר־קיימא
- רצף טבעי והמשכי לאחר השירות הצבאי
- השתלבות מיטבית בתעסוקה ובחברה
- סביבת חיים תורנית, יציבה ומוגנת למשפחות חרדיות
הגרעין הראשון
הגרעין הראשוני להקמת היישוב מבוסס על קהילת המילואים של חטיבת החשמונאים וכולל כיום 123 משפחות מגובשות ובעלות מחויבות קהילתית ארוכת טווח.
פילוח הקהילה:
תשתית קהילתית כתנאי סף להתיישבות חרדית
״תלמיד חכם אינו דר בעיר אלא אם כן היו בה דברים אלו: רופא, ואומן, ובית המרחץ, ובית הכסא, ומים מצויין, ובית הכנסת, ומלמד תינוקות, וסופר, וגבאי צדקה, ובית דין”
(רמב״ם הלכות דעות ד, כג)
תורה קבועה בציבור – עשרה בטלנים “שיהיו מצויין תמיד בבית הכנסת״
(הר״ן על הרי״ף, מגילה ג ע״ב)
מרכז רוחני – בית הכנסת ומקווה ״אין בונין בית הכנסת אלא בגובהה של עיר”
(שבת יא ע״א)
חינוך – מלמד תינוקות ״התקין יהושע בן גמלא שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר”
(בבא בתרא כא ע״א)
תורה עם דרך ארץ ״כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון”
(רמב״ם הלכות תלמוד תורה ג, י)